על אודות
תיאור
דוד בן שמעון, הידוע גם בשם צוף דבש והרדב"ש היה רב שעמד בראש קהילת יהודי צפון אפריקה בירושלים ביישוב הישן. בן שמעון הקים את מחנה ישראל, אחת השכונות המוקדמות מחוץ לחומות העיר העתיקה.
נולד : 1826,
נפטר : 5 בדצמבר 1879, בירושלים
דוד בן שמעון היה בנו של סוחר עשיר במרוקו. נשא לאישה את רחל בתו של רבי מסעוד צאבך ואחד מילדיהם היה רבי רפאל אהרן. בשנת 1854, בהיותו בן עשרים ושמונה, עבר לירושלים יחד עם כמה מתלמידיו והוא הפך למנהיג קהילת יהודי מרוקו.
הקים קהילה משלו, הוא משך אליו מספר גדל והולך של חסידים. הקים את בית הכנסת "צוף הדבש" , בשנת 1860, והשתתף בהקמת מש . היחסים עם העדה הספרדית, ששלטה בירושלים, נעשו מתוחים, כיוון שהוא חש שניסו להשתלט עליו "עדה המערבית בירושלים". יחד עם חסידיו התיישב בשנת 1867 במגרש שרכש מחוץ לחומות, העיר העתיקה ומחנה ישראל. שני בתי כנסת, כמה (בתי מדרש), ומוסדות נוספים נבנו שם. בעקבות חסידיו המרוקאים הגיעו עד מהרה יהודים ממדינות צפון אפריקה אחרות, שביקשו להתנתק מהעול הספרדי. הקהילה הייתה הראשונה להתנתק מהפיקוח הישיר של ארגון הגג הספרדי "העדה הספרדית בירושלים".
הוא שלח משלוחים (גיוסי כספים למען צדקה בארץ הקודש) לקהילות יהודיות בארצות הברית, והשתמש בכסף לסיוע לנזקקים, וכן לבניית מוסדות קהילתו. הוא פתח חנות בשר בה היה מחלק בשר לעניים, ודאג לאלמנות ויתומים. הוא מדווח על כל התרומות והבניוזלטר בשם חבצלת .
הרב בן שמעון כיהן , רב , ונתן פסקי שלו . המוניטין שלו משך המונים מחוץ לקהילתו לשמוע אותו וללמוד איתו. בשש השנים הראשונות הוא היה המנהיג הכללי של הקהילה שלו; לאחר מכן מינה ועדה של שבעה רבנים שיסייעו לו בהנהגת הקהילה. גם סר משה מונטיפיורי סייע רבות לקהילה.
בן שמעון תכנן סדרת ספרים על ארץ הקודש בשם שערי צדק . ב-1862 פרסם את הכרך הראשון, שער החצר קובץ פירושי על ארץ הקודש, בתוספת פירושים משלו. הכרך השני יצא לאחר מותו: שער המטרה על הלכות הארץ. הספר השלישי, " שער הקדים " , עם הקדמות על ענייני ארץ ישראל, מעולם לא נדפס. שער המפקד על מסורות הארץ המיוחדות נערך ע"י בנו של המחבר רבי רפאל אהרן ויצא לאור במצרים בשנת תרס"ח. שער תקדים עוסק במצוות הארץ ושערי תהילה מכילה תפילות ושירים לאירועים מיוחדים. רבי דוד נכללה בספר של בנו בשם אומיצור דבש . תיקי הגירושין בהם היה מעורב רבי דוד מסוכמים בספר שם חדש , על ידי בנו הצעיר הרב מסעוד. ספר זה כולל גם את השירה שכתב רבי דוד, בשם "שיר חדש".
אחריות כבדה הוטלה על כתפיו של רבי דוד באותו רגע; קהילת העולים ממחוזות ערב הייתה לא מאורגנת ולא מובנית. רבי דוד הקים את 'עדה הערבית בירושלים' עבור יהודים מארצות צפון אפריקה. הקהילה, לצד כל שאר העדות הספרדיות, הייתה בחסות ארגון הגג "העדה הספרדית בירושלים".
הרעיון של רבי דוד להקים קהילה נפרדת לעולים מצפון אפריקה היה חידוש ומעשה נועז משהו שכן כל שאר הקהילות הספרדיות היו תחת הנהגתה של "עדה הספרדית בירושלים" וקהילתו של רבי דוד הייתה הראשונה שנשברה. מהשגחתו הישירה.
רעיון חדשני נוסף היה לשלוח שדרים (שליחים שאוספים כסף למוסדות תורה בארץ הקודש) לקהילות יהודיות בארצות האסלאם כדי לגייס כספים לקהילה ולמוסדותיה. גם הרב דוד נזקק למשאבים לממן את הקהילה החדשה שהיה בעיצומו של הקמת מחוץ לחומות העיר העתיקה, ולשפר את תנאי חברי הקהילה שחיו בתוך העיר העתיקה.
רבי דוד היה חסיד גדול לנזקקים ופתח חנות בשר בה היה מחלק בשר לעניים. ביתו היה פתוח כל הזמן לנזקקים, ובני קהילתו היו מכנים אותו בחיבה 'אבי היתומים ודיין האלמנות' – 'אבי היתומים ועוזר האלמנות'.
על מנת שבני קהילתו יהיו מעודכנים בכל ענייני הכספים של הקהילה, היה מפרסם את כל ההוצאות והתרומות שניתנו לקהילה בעיתון מיוחד בשם 'חבצלת'.
הרב דוד הנהיג באופן אישי את הקהילה במשך שש שנים, אולם עם התרחבות הקהילה וצרכיה גדלו, הוא מינה ועדה של שבעה רבנים שיסייעו לו בהנהגת הקהילה. גם סר משה מונטיפיורי סייע רבות לקהילה.
הרב דוד, מלבד תפקידו האדמיניסטרטיבי, כיהן גם כראש ישיבה, רב ופוסק, ונתן פסקי הלכה בבית הדין שלו.
הרעיון של רבי דוד ליצור קהילה יהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה הצריך כספים גדולים ואומץ רב. בעזרת תרומות מחו"ל רכש מגרש מחוץ לחומות, שאותו כינה 'מחנה ישראל'. שם הקים שני בתי כנסת, כמה בתי מדרש (בתי מדרש), מקוואות ומקלטים לנזקקים. שערי היישוב נסגרו בלילה. 'מחנה ישראל' הייתה הקהילה השנייה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ולעתים קרובות כונתה 'שכונת המוגרבים (עולים מצפון אפריקה)'.
אהבתו הגדולה של רבי דוד לארץ המובטחת מילאה את כל הווייתו, ואהבה זו היא שהביאה אותו לארץ הקודש מתוך רצון בוער לבנות אותה, הן ברוחניות והן בגשמיות. אהבתו העצומה לארץ ניכרת גם בספרו 'שערי צדק', שם ליקט את כל פירושי חז"ל על ארץ הקודש והוסיף פירושים משלו. הוא השקיע זמן, מאמצים ומשאבים רבים בהוצאת ספרו והפיץ אותו לא רק בארץ הוי', אלא גם בחו"ל.
לאחר פטירתו יצאו לאור עוד מספר ספרים המבוססים על כתביו, ביניהם 'שער המטרה' על הלכות הארץ, 'שער המפקד' על מסורות הארץ המיוחדות, 'שער תקים' על מצוות הארץ ו'שער המקדש'. 'שערי תהילה'
הישגיו הרבים של רבי דוד ודאגתו לכל יהודי ויהודי הביאו לאינספור אנשים שהצטופפו לביתו כדי לחפש מחסה והדרכה. אנשים רבים מקהילות אחרות ביקשו את ברכותיו ורצו ללמוד תורה מפיו. למרות שרבי דוד היה עניו וצנוע ביותר, התהילה לא חמקה ממנו ושמו התפרסם ברחבי ארץ הקודש ומחוצה לה. הוא לעולם לא יחתום את שמו, אלא רק היה כותב: 'קצת דבש', ולפני שרשם את פסקי ההלכה שלו היה כותב: 'אני מודה בשפלותי ואין לי מה להשיב'.
רבי דוד בן שמעון נפטר בכ"ה בכסלו תשע"ד, והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.
צוף הדב"ש רבי דוד בן שמעון קרא עוד
